שאלות נפוצות

שאלות נפוצות בתחום נגישות ומיצוי זכויות לאנשים עם מוגבלות

החוק בישראל מעניק לאנשים עם מוגבלות זכויות בתחומים רבים, ביניהם: 
נגישות למבנים ושירותים, תעסוקה, חינוך, דיור, הטבות מס, קצבאות ביטוח לאומי, הנחות בארנונה ובתחבורה ציבורית, סיוע בדיור, וסיוע במימון עזרים וטיפולים. 
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מהווה את המסגרת החוקית המרכזית להבטחת שוויון וכבוד לאנשים עם מוגבלות בישראל ואת הסמכות להתקין תקנות נגישות בתחומים רבים.
על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, 
"אדם עם מוגבלות" הוא אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים. 
ההגדרה אינה סגורה ומכסה מגוון רחב של מוגבלויות, אף מוגבלות זמנית. 
כן, ישנו הבדל. 
"נכות" - היא מונח שמשמש בעיקר בהקשר של קביעת אחוזי נכות על ידי הביטוח הלאומי או משרד הביטחון, ומתייחסת למצב רפואי ספציפי. 
"מוגבלות" - היא מונח רחב יותר שמתייחס להשפעה של המצב הרפואי על התפקוד היומיומי, ומשמש בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
הביטוח הלאומי מעניק מספר קצבאות, בהן: 
קצבת נכות כללית, 
גמלת שירותים מיוחדים (שר"מ), 
גמלת ילד נכה, 
קצבת ניידות, 
גמלת סיעוד, 
וקצבת נכות מעבודה.


הזכאות נקבעת על פי סוג המוגבלות, חומרתה, והשפעתה על התפקוד.
קצבת נכות כללית ניתנת לאדם שנכותו לא נגרמה כתוצאה מעבודה, פעילות צבאית או פעולות איבה. 
קצבת נכות מעבודה ניתנת למי שנפגע במהלך עבודתו או כתוצאה ישירה ממנה. 

ההבדלים העיקריים הם בתנאי הזכאות, גובה הקצבה, והטבות נלוות.
בחלק מהמקרים ניתן לקבל מספר קצבאות במקביל, אולם קיימות מגבלות והתניות. 
לדוגמה, ניתן לקבל במקביל קצבת נכות כללית וגמלת שירותים מיוחדים, או קצבת ניידות בנוסף לקצבת נכות. 
חשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה כדי למצות את מלוא הזכויות.
במקרה של דחיית בקשה לקצבה, ניתן להגיש ערר לוועדת עררים של הביטוח הלאומי תוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה. 
מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי לפני הגשת הערר, שכן הכנה נכונה יכולה להגדיל משמעותית את סיכויי הקבלה.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות מכוחו מחייבים את כלל העסקים והמבנים הציבוריים להיות נגישים פיזית 
(כגון רמפות, מעליות, שירותים מותאמים) ולספק שירות נגיש (כולל התאמות בשירות, עזרים והדרכות לצוות). 
החובות משתנות בהתאם לגודל העסק, סוג השירות, ושנת הקמת המבנה.
במקרה של הפרת חובת נגישות ניתן לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בתלונה. הנציבות רשאית להטיל עיצום כספי (קנס) על הגוף המפר ו/או להוציא צו נגישות (פלילי). 
בפרטי אפשר להגיש תביעה אזרחית נגד הגוף המפר לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של 74,000 ש"ח (נכון ל-2025).
במקרים מתאימים, ניתן להגיש תביעה ייצוגית. 

התאמות הנגישות משתנות בהתאם לסוג המוגבלות (דוגמאות):
  • למוגבלות פיזית: רמפות, מעליות, שירותים מותאמים, מעברים רחבים
  • ללקויות ראייה: סימני אזהרה מישושיים, שילוט מישושי, שירותי הקראה
  • ללקויות שמיעה: מערכות שמע, כתוביות, שירותי תרגום לשפת סימנים
  • למוגבלות קוגניטיבית: שילוט פשוט, הנגשת מידע בפישוט לשוני, הדרכת צוות
  • למוגבלות נפשית: פטור מתור, שינוי נהלים, הדרכת צוות
עובדים עם מוגבלות זכאים לשוויון הזדמנויות בתעסוקה, לרבות בקבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום, הכשרה מקצועית ופיטורין. 
מעסיקים מחויבים לבצע התאמות נגישות שיאפשרו לעובד עם מוגבלות לבצע את עבודתו ולהשתלב במקום העבודה.
המעסיק יכול לקבל מימון עבור התאמות נגישות לעובד, בתנאי שמתחייב להעסיק את העובד לפחות שנה. 
התאמות סבירות כוללות: 
התאמת מקום העבודה, הציוד והנגשתו, התאמת דרישות התפקיד, שעות העבודה, נהלי העבודה, הדרכה והכשרה מותאמים, ומתן סיוע אנושי. 
המעסיק יכול לקבל מימון עבור ההתאמות ממשרד הרווחה והעבודה. 
אם סוג ההתאמה מטיל נטל כבד מדי על המעסיק (מעבר למימון שיקבל) אפשר לקבל פטור מההתאמה. 
כן, מעסיק ציבורי שמעסיק 25 עובדים ומעלה מחויבים בייצוג הולם של עובדים עם מוגבלות, תלוי בהיקף העובדים.
מעסיק פרטי שמעסיק מעל 100 עובדים מחויב בייצוג הולם של 3% עובדים עם מוגבלות ובמינוי ממונה נגישות.
מעסיק שהוא יחידה ממשלתית, או גוף מפוקח, מחויב בייצוג הולם של 5% עובדים עם מוגבלות, לרבות מוגבלות משמעותית (75% נכות). 
אי עמידה בחובה זו עלולה להוביל לסנקציות, כולל אי זכייה במכרזים ממשלתיים.
פיטורין של עובד בשל מוגבלותו מהווים אפליה אסורה ועלולים להוביל לתביעה משפטית ולפיצויים משמעותיים.
ניתן לפטר עובד לא בגלל המוגבלות, כגון גניבה מעסק או צמצומים.
עם זאת, על פי הפסיקה, מעסיק המבקש לפטר עובד עם מוגבלות חייב לבחון אם אפשר לבצע התאמות שיאפשרו את המשך העסקתו, או העברתו לתפקיד אחר או יחידה אחרת.

ילדים עם מוגבלות זכאים לשילוב מלא בחינוך הרגיל עם תמיכות והתאמות נדרשות, או ללמוד במסגרת חינוך מיוחד בהתאם לצרכיהם. 
הם זכאים לסיוע אישי, התאמות בלימודים ובבחינות, נגישות פיזית, טכנולוגיה מסייעת, הסעות, וליווי.
ועדת זכאות ואפיון היא הוועדה הפועלת היום מתוקף תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד. 
היא קובעת את זכאותו של תלמיד לשירותי חינוך מיוחד, את רמת התפקוד שלו ואת היקף סל השירותים שיקבל. 
ועדת השמה היא המונח הישן שהיה בשימוש לפני התיקון לחוק.
לקבלת התאמות בבחינות יש להגיש בקשה רשמית עם אבחון עדכני המפרט את המוגבלות וההתאמות הנדרשות. 
בקשה להתאמות בבחינות בגרות מוגשת דרך בית הספר לוועדת התאמות במשרד החינוך. 
באקדמיה, יש לפנות למרכז התמיכה לסטודנטים עם מוגבלות במוסד הלימודים.
מומלץ לפנות לייעוץ משפטי במקרים הבאים: 
- דחיית בקשה לקצבה או הטבה, 
- קביעת אחוזי נכות נמוכים מהמצופה, 
- אפליה בעבודה או בקבלת שירות, 
- הפרת חובת נגישות, 
- סכסוך עם מוסדות חינוך בנוגע לזכויות, 
- וכאשר מתקשים בהתמודדות עם הבירוקרטיה במיצוי זכויות.
תביעה לוועדות הביטוח הלאומי היא הליך מנהלי פנימי בביטוח הלאומי, הכולל ועדות רפואיות וועדות עררים. 
תביעה לבית הדין לעבודה היא הליך משפטי בערכאה שיפוטית, שניתן להגיש אחרי מיצוי ההליכים בביטוח הלאומי. 
בית הדין לעבודה דן גם בתביעות בנושאי אפליה בתעסוקה.
כדאי לנסות למצות קודם מול המפר, לכתוב אליו מייל או בפנייה אישית. ​
אם זה לא מסייע, אפשר ​להיעזר במשרד שיפנה ​מטעמך למפר ​ו/או ינהל הליך משפטי מולו. 
תלונה על אפליה או הפרת זכויות של אנשים עם מוגבלות יכולה להיות מוגשת לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.